בשנים האחרונות אני חוקר באובססיביות את הסיבות בגללן אנשים מחליטים לעסוק בספורט, מתחילים להתאמן, פורשים מפעילות או אפילו סתם מתרצים....בואו נעצור רגע, נחשוב וננסה להבין: מה מונע מהלקוחות הפוטנציאליים שלכם בכלל לעשות את הצעד הראשון? ואם כבר עשו את הצעד, לאן נעלמת להם כל המוטיבציה של ההתחלה? מדוע אנשים נשברים ולא מחזיקים בפעילות גופנית לאורך זמן? למה זה נראה כל כך מבטיח ואז מתחילים התירוצים? אספתי לכם את חמשת התירוצים הנפוצים והפתרון איתו תשתמשו בפעם הבאה כשמישהו יגיד לכם "לא" לספורט.
תירוץ פופולארי מספר 1: "אין לי זמן לספורט"
כשהלקוחות שלכם מעלים את הטיעון הבא, זה המקום שלכם כאנשי מקצוע להסביר ולענות על התירוץ הזה בצורה הבאה (הפנייה מנוסחת לנקבה אך מתאימה לשני המינים כאחד).
24 שעות לא מספיקות לך? ומה את אומרת על 168 שעות בשבוע? לא תוכלי למצוא 2-3 שעות בשבוע?
"אני יודע שאת עסוקה ויש לך קריירה, משפחה וילדים, אבל מה עם סדר עדיפות, שקשור בהשקעה בעצמך? אני משוכנע ש- 2-3 שעות בשבוע לא יזיקו, להיפך, אלא רק יטיבו איתך ועם גופך." אחרי שאמרתם את זה, נסו למצוא באמת: כמה זה חשוב להם. תנו להם לספר לכם את החשיבות של הספורט בחייהם. תשאלו אותם: ומה יקרה אם לא יעסקו בספורט? כל מה שתשמעו יעזור להם כמובן להבין את החשיבות לכך (במידה וקיימת).
אז בפעם הבאה שמישהו טוען בפניכם שאין לו זמן לאימון, כדאי ללמד אותם לחשוב שוב. באותו עניין, תנו לי לספר לכם משהו, במהלך שנותיי כמאמן כושר גיליתי כי האנשים העסוקים בעולם, בדרך כלל מנכ"לים ובעלי חברות גדולות, הם האנשים שעושים את הדברים הכי מטורפים שיש בתחום הספורטיבי וזה כולל ריצות מרתון, אולטרה מרתון ותחרויות איש ברזל. עכשיו, בואו נשאל איך למנכ"ל בחברה גדולה שעובד בין 12 ל-14 שעות ביממה יש זמן להתאמן? ובכן, כמו כל דבר בחיים שהם השיגו, הם הבינו כי לכל דבר יש מחיר, והם יודעים שדבקות במטרה תוביל אותם לתוצאות. רק בשביל הפרופרציות, אדם ממוצע המתכונן למרתון (42.2. ק"מ ריצה) צריך סדר גודל של 6-8 שעות אימון שבועיות, אם נחלק את זה אפילו על פני 4 ימים בכל שבוע נצטרך עדיין למצוא שעה וחצי בכל יחידת אימון. ומה קורה עם ההכנה לאיש ברזל? תחרות שמתחילה למי שלא יודע ב- 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ אופניים ו-42.2 ק"מ ריצת מרתון לקינוח. מדובר בשעות של אימונים מידי שבוע (לעתים 10 שעות בשבוע או אפילו יותר) בבריכה, על אופניים ועל מסלול הריצה. אז מה? אז איך הם מוצאים זמן לאימונים? הם מוכנים לשלם את המחיר. איזה מחיר אתם שואלים? את המחיר של לקום מוקדם בבוקר (ב-5:00 בבוקר הם כבר באימון), את המחיר של להיכנס למיטה מוקדם יותר, לוותר על שעות צפייה בטלויזיה ואת שאר המחירים הכרוכים בהשגת המטרה. מה שכן למדתי במהלך שנותיי בתחום זה שמי שלא ימצא זמן לפעילות גופנית היום יצטרך למצוא זמן לטיפול בבעיותיו כתוצאה מ'חוסר' בפעילות גופנית והשלכותיה על בריאות הגוף והנפש בהמשך החיים. לא?
תירוץ מספר 2: "המחיר שלכם לסטודיו או לאימונים האישיים יקר מידי"
אני לא מכיר אדם שלא יכול להיפרד מכמה מאות שקלים בחודש לטובת כושר גופני טוב יותר או איכות חיים משופרת. כן, עיסוק בפעילות גופנית ישפר לעוסקים בכך משמעותית את איכות החיים, ואני לא אתחיל לפרט את כל היתרונות של הפעילות הגופנית, מן הסתם כבר כולכם יודעים, אבל כושר גופני טוב יותר וגוף חזק ומעוצב הוא התוצר המוגמר למי שעוסק בכך- ואת זה חשוב להסביר: להסביר כי זוהי אולי ההשקעה הכי זולה וטובה שיכול אדם לעשות עם גופו היום כדי ליהנות מכל התוצאות שיש לספורט להציע למשך כל חייו. היום, אחרי שנים רבות בהם עזרתי למאות אם לא אלפי מתאמנים בישראל להגיע לתוצאות טובות יותר בכל המימדים (לא באופן אישית אלא באמצעות הצוותים שלי), אני מבין עד כמה השקעה בפעילות ספורטיבית היא ההשקעה הטובה ביותר שיכול אדם להשקיע. להשקיע בנכס האישי שלו, וזה הוא עצמו. פעילות גופנית תורמת בהיבט הגופני, המנטאלי והרגשי. אני לא שופט אף אדם, אבל אנשים רבים בוחרים לבזבז את כספם על מסעדות, בארים, בגדים, גאדג'טים וכדומה. כל אלו מעולים (כל אחד על פי המינון האישי), אבל לדעתי לא על חשבון הבריאות האישית שלנו. ואני שואל: האם ההשקעה במסעדה חשובה יותר מגוף בריא וחטוב? האם בגד חדש? האם עוד גאדג'ט אלקטרוני יהיה הפתרון לכך? אני לא אומר שצריך לוותר על כל אלה, אחרי הכל גם הם חלק מהנאות החיים ובהחלט גורמים לאושר ושמחה, אבל עדיין חשוב ליידע את האנשים המתלבטים כי זהו סדר העדיפות שלהם, והם אלו שיחליטו בסופו של דבר מה מקדם אותם ולאן…
תירוץ מספר 3: "לא בטוח שאצליח לרדת במשקל חבל לי על הזמן"
כמה פעמים שמעתם את זה מלקוחות? בטח אלפי פעמים. ומה אתם בדרך כלל עונים?
חשוב להבהיר ללקוחות שלכם, כי הכול מתחיל ונגמר בראש. המילים שלנו הופכות למעשים. מעשים הופכים לתוצאות. אז קודם כל יש להיפטר ממילים תבוסתניות כמו "אני לא יכול", "בטח לא אצליח", "אני כבר לא יהיה דוגמנית", "כבר השלמתי עם איך שאני נראה" וכך הלאה....אם הם לא מאמינים שהם יכולים לעשות את זה, אז מי כן? הפחד מכישלון הוא האויב מספר אחד שלהם, ולכן עלינו להיפטר עבורם מהמילים שיוצאות להם מהפה ומהפחד עצמו. ובכן, בראש ובראשונה עליכם לגרום להם להאמין שהם מסוגלים להצליח. תגרמו להם להאמין שהם מסוגלים להגיע למטרה שהציבו לעצמם. קחו דף חלק ועט יחד איתם ודאגו שהם ירשמו שחור על גבי לבן את המטרות והיעדים שלהם. הציבו יחד איתם מטרה גדולה אותה תחלקו ליעדים קטנים (וריאליים) לאורך הדרך. תדאגו שהם לא יאבדו את האמונה - הכל תלוי בכם! חשוב מאוד לתת תוקף למטרה הגדולה ולתת תוקף לכל יעד קטן בדרך (למשל תאריך מדויק או אירוע מסוים אליו הם מכוונים זה יהיה נהדר). דאגו שתהיה להם תמונה מנצחת על המקרר (התמונה הבלתי נראית של המטרה שלהם). זה יכול להיות ציור או תמונה שתזכיר להם את המטרה אליה שואפים. דאגו לעודד ולתגמל אותם על כל יעד שכבשו בדרך. בכל פעם שהם כובשים יעד הם עושים עוד צעד שמקרב אותם ואתכם להצלחת התוכנית ולהתמדה בפעילות. המסר שלכם אליהם: "גם כדי להזיז את ההר צריך להתחיל מהאבנים הקטנות."
תירוץ מספר 4 :"אני לא רואה תוצאות – נמאס לי"
יצא לכם לאורך השנים להיתקל באנשים שהחליטו להירשם אליכם לסטודיו או לאימונים האישיים, התחילו "בפול גז", ואז יום אחד תוך זמן קצר פרשו? במילים פשוטות: כאלה שלחצו על הדוושה עד הסוף ולא שיחררו….אבל מה קרה להם בפועל? הדלק נגמר מהר יותר ממה שבפועל הוא אמור להספיק, לא? בדיוק כמו במכונית, כך גם פועל גוף האדם בהיבט הפיזי והמנטאלי כאחד. זה קורה הרבה, וזה קורה בעיקר למתאמנים חדשים. רוב האנשים שנרשמים לחדרי כושר / סטודיו / מאמנים אישיים מגיעים עם משהו שאני מכנה: 'מוטיבציית יתר', זוהי מוטיבציה הגורמת להם לבצע אימונים גופניים בתדירות גבוהה מהרגיל (לעתים גם 5 פעמים בשבוע), הם מעדיפים את השיעורים האינטנסיביים (רוצים תוצאות מהירות כאן ועכשיו), ומסוגלים לפקוד את חדר הכושר אפילו כמה שעות ברציפות בכל פעם (כי אין מעקב על מתי נכנסת או יצאת), בקיצור, זה הרבה יותר מהנדרש. רוב האנשים רוצים תוצאות מיידיות ולא מוכנים לחכות שבועות או חודשים בשביל שמשהו יקרה....מבין אותם, אבל זה תפקידכם לעשות 'סטופ', למתן אותם ולכוון אותם לפעילות שמתאימה להם. חשוב להבהיר להם כי כמו שהכושר הגופני הירוד או המשקל שהצטבר לא קרה ביום אחד, כך גם את התוצאות אליהם שואפים לא יוכלו להשיג ביום אחד. אם בדברים מסויימים "כמה שיותר הרי הוא משובח", כשזה מגיע לספורט זה ממש לא ככה, ובטח לא למתאמנים חדשים. מתאמנים מהסוג הזה בדרך כלל מאבדים את המוטיבציה אחרי חודש (כי לא ראו תוצאות כמו שחלמו) ולכן מרימים ידיים או לעתים גם נפצעים (גם זה קורה לצערנו בגלל אי התאמה של מצב הכושר הגופני למצב האדם). הכושר הגופני או המשקל שהצטבר זה תוצר של הזנחה של חודשים ואפילו שנים, ובדיוק כמו שאת רומא לא בנו ביום אחד, כך גם אצלם. לי זה ברור כי לא לכולם יש סבלנות לכך, אבל זה מה שנדרש כדי להצליח. הקפידו לרסן 'מתלהבים' בעיקר בתחילת דרכם על מנת שתוכלו לשמור אותם בריאים, מרוצים ולאורך זמן.
תירוץ מספר 5 : "לא נעים לי כי מסתכלים עליי"
הפחד מהאנשים "היפים והחטובים" המצויים בכל פינה בחדרי הכושר והסטודיו יכול להרתיע רבים. זה בסדר, זה דבר טבעי בדיוק כמו לצאת לבילוי במקום חדש בו לא מכירים את הסובבים. אם אתם מאמנים במועדונים הגדולים אז חשוב שתבהירו למתאמנים שלכם (כדי להקנות להם ביטחון) כי לא כולם נולדו עם גוף חטוב ומפוסל כמו של כוכבי הוליווד, ואין חשש מ "איך ניראה ליד אנשים חטובים". הדבר הכי חשוב זה שתעודדו אותם להרגיש נוח עם הגוף שלהם ושיתייחסו אך ורק לעצמם. חשוב להדגיש כי הם נמצאים בחדר הכושר בשביל לעשות את השינוי בדיוק כמו אלו שכבר עשו אותו. אגב, הדימוי העצמי של המתאמנים עולה ומזדקף מבפנים תוך כדי האימונים – כן..כן…האימונים יגרמו להם להרגיש טוב עם עצמם די במהירות. תציירו להם תמונה בראש כי יום יבוא וגם הם יהיו סיפור הצלחה עם השראה על רבים אחרים. אם אתם מאמנים בסטודיו פרטי / בוטיק או בפארקים אז הסיפור שונה לחלוטין. ה"לא נעים" כמעט ולא יהיה קיים, כך שלא תהיה לכם בעיה.
בהצלחה!
יש לכם שאלה? צריכים עזרה עם העסק שלכם?
להצטרפות לקבוצה הסגורה של
לקבוצת ווטסאפ סגורה לעסקים בתחום הכושר והספורט
